1 וְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙ זְרֹעִ֔י וַחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי׃
2 וְאֶשְׁתּוֹמֵם. לְשׁוֹן ׳שְׁתִיקָה׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה ״וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ״ ישעיהו נט:טז:
3 וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי. חֲמָתִי שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְעַט״ עַל עַמִּי ״וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״ זכריה א:טו, הִיא סְמָכָתְנִי – חִזְּקָה יָדִי וְעוֹרְרָה אֶת לִבִּי לִפָּרַע מֵהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין וַהֲגוּנִים לִגְאֻלָּה:
